22/01/2012 12:14081

טובת הפרט, הכלל ומה שביניהם

 

"כולם היו בניי", הקאמרי. מחזה של ארתור מילר. צוות שחקנים נפלאים, מעבירים באופן מרגש וייחודי עלילה סוחפת, מרתקת, מלאה קונפליקטים ומערכות יחסים.

מאת: מאיה אבגר

ארתור מילר, יליד ניו יורק 1915, כתב מחזות רבים, ביניהם "מותו של סוכן" (1949), "כור ההיתוך" (1953), "המחיר" (1968), ו"כולם היו בניי" שנכתב זמן קצר אחרי מלחמת העולם השנייה ומייד זכה להצלחה גדולה עקב המסר החברתי, מוסרי הבולט מן המחזה. הנושא המרכזי במחזה הוא מחויבות הפרט לכלל, עם התייחסות רחבה לקשר העמוק והמחייב, אשר נוצר בין חיילים בחזית והעומד בניגוד מוחלט לאנוכיות והחומרנות ההולכות וגוברות בחיי החברה המתאפיינת בפשע ובחוסר רגישות.

המחזה הכתוב הוא מרתק לכשעצמו, אך אין ספק שההפקה הנוכחית לא נופלת ממנו, אולי להיפך. השחקנים מעבירים את הקהל סערת רגשות דרך קונפליקטים מהותיים וחשובים. כצופה קשה לשפוט ולבקר את ההצגה עקב רגשות מעורבים של הזדהות והאשמה עם הדמויות. עם זאת, גם היום, 65 שנים אחרי שהמחזה נכתב, ניתן להזדהות, להזדעזע ולחשוב כיצד משנים את פני החברה.

המחזה מבוסס על סיפור אמיתי. ג`ו קלר אב למשפחה אמריקאית מבוססת ואמידה, מנהל מפעל לייצור ראשי צילינדרים למטוסים. במהלך מלחמת העולם השניה ג`ו מאשר עיסקה בה נמכרים חלקי מטוסים פגומים, דבר אשר גורם לנפילתם של 21 טייסי קרב אמריקאים. ג`ו יוצא נקי מכל אשמה ושותפו לעסקים נאסר ונכלא. המחזה נפתח ומלווה את בני הזוג קלר השומרים את סוד האשמה ואת שאר בני המשפחה. כמו בכל "מחזה כתוב היטב" הדרמה הולכת ומתחזקת עם התקדמות העלילה וסודות עולים ונחשפים.

צוות השחקנים לוהק מתיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה וללא ספק נבחר בקפידה. נתן דטנר ( ג`ו קלר), לאורה ריבלין ( קייט קלר), זהר שטראוס (כריס קלר), נטע גרטי (אן). ג`ו קלר הוא דמות שאתה משנה עליה את דעתך לאורך כל המחזה ונתן דטנר בעל הקול הצרוד מחזק את הדמות בצורה יוצאת דופן ממערכה למערכה.

מנטע גרטי אפשר היה לצפות למשחק עמוק יותר. אן- הדמות אותה היא מגלמת, נושאת עימה לאורך כל המחזה סוד גדול ואנו כצופים לא נחשפים לו דרך המשחק שלה. גרטי משחקת בצורה שטוחה ומפספסת את הפער בין המציאות שאיתה בוחרת לחיות, לבין המציאות האחרת אליה היא מתכחשת לחלוטין. קשה לומר אם הפער אינו מוצג על ידי גרטי או שלא הושם לו דגש על ידי הבמאי. בכל מקרה, שאר השחקנים מחפים עליה והמשחק שלה לא פוגע בהצגה כולה.

המחזה מתגלה שוב כעלילה לכל הדורות והזמנים, נוגע בתחומים החמים ביותר בחיינו- אדם מול חברה, שאלת המוסר, מערכות יחסים בתוך המשפחה ומחוצה לה והכול תוך משחק יוצא דופן. ההצגה היא חוויה מתמשכת, בזמן הצפייה והרבה אחריה. חובה.

דירוג:
12345
קולות: 81
ספרו לחברים: