12/12/2011 02:570141

המאכלת מעכלת בקובה בר!

 

טור ביקורת לצרכן הצרחן הישראלי והפעם, המאכלת מנשנשת קובה עגולה ועסיסית

מאת ניצן מינץ

השנה הבטחתי לעצמי ולבן זוגי האומלל קולינארית שאלמד לבשל מרק. הקרב הראשון התרחש בחמש לפנות בוקר.ביצעתי מכת קראטה כנגד ידית המקרר, ואיימתי במזלג על הירקות שהיו עדיין מנומנמים ורכים,שאם לא יסתדרו בשורה אני אפריד בינם לבין הגרגרים שלהם. (לנצח)

בהתחלה הכול הלך כשורה. הירקות הסתדרו בטור ארוך לפי מנת משקל ותחביבים, ואני לראשונה בחיי הצלחתי להדליק את הגז. העסק החל להסתבך כשציוויתי על הבצל לצעוד קדימה ראשון אל קרש החיתוך. הבצל ביקש הזדמנות לדבר בפעם האחרונה ואני הסכמתי. סיפור חייו היה קורע לב. דמעות החלו ניגרות מעיני ללא הפסק, וידעתי כי לא אוכל להמשיך, במיוחד שאחריו היה תורו של הנבט, שלו בכלל יש רגשי נחיתות וסיפור מזעזע של התעללות במשפחה. הנחתי את הסכין. אספתי את כל הירקות בזרועותיי ושחררתי אותם לחופשי באתר בנייה ליד הבית, בחושבי כי אולי שם יכו שורש ויגרמו בעתיד לקריסת הבניין.

כשחזרתי חיכה לי בן זוגי בפתח הבית כשידיו שלובות. באותו היום נאלצתי להזמין אותו לאכול בחוץ כפיצוי על השלכת הירקות אותם קנה ביזע רב.  שוטטנו ברחבי העיר, מחפשים אחר המקום המושלם. באומרי מושלם אני מתכוונת למקום זול, מנוהל על ידי אסירים לשעבר, עם תנאי תברואה ירודים, לשירות עצמי עם נטייה לאכול כפי יכולתך, ולתוספת שיערה במנה (אם לא פיאה שלמה).

לשמחתו של בן זוגי המקום ה"מושלם" היחיד היה סגור אותו יום, דבר שהוביל אותנו להיכנס למקום הראשון שראינו. מצאנו את עצמנו בקובה בר מול כיכר רבין. המקום היה קטן ונעים עם בר ארוך אשר שהשקיף לפלטה מלאת סירי מרק ותבשילים. היינו היחידים במקום והתיישבנו מול העובד שהגיש לנו תפריטים בחיוך. הצצנו לעבר הסירים וניחוח חמים התפשט באוויר. כמנה ראשונה הזמנו מנת עלי גפן ממולאים בעלות של כ-12 שקלים, מרק חמוסטה עבורי, בעלות של כ- 25 שקלים, ומרק אדום עם בשר עבור זוגי בעלות של כ- 33 שקלים.

עלי הגפן שהוגשו בצלחת קטנה היו מלווים בטחינה וטעמם היה שמנוני (דבר שלא מנע מאתנו לריב על כל אחד ואחד מהם). כשסיימנו, הונחו מולנו שתי צלחות מרק ענקיות ומהבילות, שלהפתעתנו הוגשו עם שתי צלחות עצומות של אורז. הבטנו זה בזו וזו בזה ושאלנו את עצמנו האם מגיע לנו כצרכנים לקבל את כל העושר הזה עבור מחיר כה זול. התשובה שמצאנו היא כי בהחלט מגיע לנו. ולא רק זאת, בכל מקום צריכים לפנק את הלקוח במנה ענקית של אורז במקום לגבות עליה תוספת של 15 שקלים. הבנו כי הגענו לגן עדן. מרק החמוסטה היה חמוץ ועשיר בירקות ירוקים, ובתור אחת שאוהבת חמוץ וירוק התאפקתי שלא לפצוח בשיר עם עליז. המרק האדום של חברי היה מלא בנתחי בשר נימוחים, בכדורי קובה שמנמנים ובשלל ירקות כשהדגש על עגבניות. המרק היה משובח וסמיך וגרם לי לרצות להיות בעל חיים מעלה גירה, כדי שאוכל לאכול את המרק שוב ושוב לעולמי עד. כשסיימנו את הארוחה הבטנו בחשבון והבנו שאת החתונה שלנו נעשה בקובה בר (או לפחות נזמין משם טייק אוואי).

 סיכומו של קניין-

מיקום: "קובה בר", כיכר רבין 2 תל אביב.

אווירה: פשוטה, שכונתית ועם טפטים על הקיר.

מחיר לעומת מוצר: כל כך משתלם שבא לי לקרוא לעצמי קובה בר.

גישה לנכים: יש

גישה לנכים רגשיים: ה-תרופה לאשכנזים שרגילים לקנות סלט בחמישים שקל.

שירות: חטוב ויוצא שירות קרבי.

ציון: 8

 

לא כולל שירות, תודה!

דירוג:
12345
קולות: 141
ספרו לחברים: