01/01/2012 22:180127

"המאכלת" מעכלת בית תאילנדי שלם!

 

טור ביקורת לצרכן הצרחן הישראלי והפעם המאכלת עיכלה אוכל אסייתי ויצאה עם תובנות על הקפיטליזם החזירי.

מאת: ניצן מינץ

כשהייתי בת חמש לקחו אותי הוריי לטיול בתאילנד. כשהלכנו ברחובות היו נאספים סביבי עשרות תאילנדים, גברים, נשים וזקנים, בכדי להביט בעיני העגולות שנראו להן כל כך שונות משלהם. כיום, כשתאילנד נחשבת לאחד המקומות התיירותיים ביותר בעולם, אתפלא לשמוע אם מישהו יתלהב ממשהו שלא יכול לשלם בעצמו. מסעדת בית תאילנדי התל אביבית מסמלת עבורי את המהפך התיירותי שעבר על תאילנד בשנים שלאחר ביקורי. המסעדה הייתה עמוסה לעייפה בתיירים אמריקאים אדומי אפים, בצרפתיות הלבושות גם בימי החורף הקשים ביותר בכפכפים, בקבוצות ישראלים שתפסו שולחן בגודל השבר הסורי אפריקאי, ובכמה זוגות רומנטיים.

התיישבנו אני ובן זוגי משני צידי שולחן עץ מרובע וגדול וניסינו לאחוז ידיים. לצערי, ידיי הקצרות לא הגיעו לידיו של חברי, דבר שיצר באופן מיידי אווירה רשמית של ראיון עבודה. מתפריט היינות דלינו את אחד מיינות הבית, רופינו קיאנטי, יין אדום איטלקי בעלות של כ-28 שקלים לכוס על מנת לשבור את הקרח. לאחר דיון אסטרטגי סוער בדבר קו הארוחה בה ננקוט, החלטנו לתקוף את כל החזיתות. הזמנו שלוש מנות ראשונות- סלט שרימפס עם איטריות שנהיי בעלות של כ-36 שקלים, סלט פפאיה בעלות של כ-28 שקלים, וסלט לבן קצוץ בעלות של כ-32 שקלים. כמנות עיקריות הזמנו בקר עם פטריות פאד נאמן הוי בעלות של כ-62 שקלים, ומנת פאד סיאייו בעלות של כ-56 שקלים. ואכן, כפי שסברו התאילנדים דאז, העיניים שלי אכן גדולות.

המנות החלו מגיעות. סלט הפפאיה הוגש בצלחת בינונית  קעורה שבתוכה נראו מקלות דקים של פפאיה ירוקה אורגנית, רבעי עגבניות שרי, פיסות לוביה, ובוטנים כתושים מתובלים בשום ולימון. טעמנו מהסלט וטעם חמצמץ עלה בפינו. המרקם המחוספס והרטוב של הפפאיה היה חד גוני דבר שלא עלה בקנה אחד עם היות המנה מנת הדגל של המסעדה. סלט השרימפס עם איטריות השנהיי לעומת זאת, הכיל ערבוביה של איטריות מסולסלות העשויות קמח שעועית, שרימפס עסיסי מפורק מזנבותיו, סלרי חתוך, מלפפון, קרעי בצל סגול ולא מעט פלפל חריף. המנה הייתה כל כך משובחת שלרגע הצלחתי לפצח את משמעות הקיום האנושי. מאידך הסלט הלבן שהוגש בפנינו החזיר אותי  לאותו למצב תודעה נמוך בו הייתי שרויה קודם לכן כל ימי חיי. השילוב של בשר החזיר הקצוץ והפריך בעל הטעם המיוחד אשר הזכיר לי גבינת חלומי, תוספת עלי הנענע, כוסברה, בצל סגול והאורז הכתוש המהול בלימון הינו שילוב נפלא, אך בתוספת מיכל שלם של פלפל חריף, עלולות להיגרם כוויות לשון מדרגה שלישית. בתור אחת שאוהבת חריף עליי להתריע מפני מנה זו שחלילה לא יזמינה אשכנזי או חולה קצרת ויומת.

לאחר שסיימנו את אלה ושבענו לגמרי, הגיעו המנות העיקריות. פרוסות בקר נימוחות מוקפצות בווק, שלושה סוגי פטריות בשרניות וקרעי ברוקולי צרוב היו מונחים בצלחת גדולה ומלבנית, בליווי קערת אורז לבן וחם. הבקר היה עסיסי ומתובל ברוטב עשיר ומלוח, אשר נספג באורז הרך ובתפרחת הפריכה של הברוקולי. המנה השנייה הייתה טובה לא פחות. אטריות אורז רחבות מושחמות, מוקפצות עם ביצה טרופה, נתחי חזה עוף ארוכים ובשלים המזכירים במרקמם בשר ברווז, קנה במבוק, נבטים ובצל סגול מתובלים בחריפות קלה וברוטב עשיר וסמיך.

ניסינו להבין מי מהמנות טובה יותר אך הדם כלל לא הגיע אל מרכז ההחלטות שבמוח עקב עבודות שיקום במערכת העיכול. אך אנו לא נתנו לדבר פעוט כגון מערכת עיכול לעמוד בדרכינו והזמנו קינוח- פונץ` חלב קוקוס שהגיע בכוס קוקטייל רחבת שוליים בה שחו כדוריות טפיוקה זעירות, תותים, פפאיה מוזהבת, מלון, והמון קרח כתוש בעלות של כ-20 שקלים. הקינוח היה מרווה ומימי ביותר, בשונה מיתר הקינוחים המוצעים במסעדות, ואם זאת חסר אמירה. שילמנו את החשבון, אספנו את שקית הטייק אוואי ויצאנו אל הקור של בן יהודה בו טיילו כמה זוגות תאילנדים שכנראה לא יוכלו לשבת במסעדה הזו לעולם.

 

סיכומו של קניין-

מיקום: בית תאילנדי בוגרשוב 8 תל אביב.

אווירה: מעוצבת בסגנון תאילנדי מערבי בליווי מוסיקת קאנטרי.

מחיר לעומת מוצר: מנות גדולות, עיניים גדולות, ארנק קטן, מינוס בבנק.

גישה לנכים: יש

גישה לנכים רגשיים: לא מומלץ לנזקקי מגע יד ורגל.

שירות: אדיב, סבלני, עם תואר שני במנהל.

ציון: 8

 

המחיר לא כולל שירות

דירוג:
12345
קולות: 127
ספרו לחברים: