26/12/2011 13:170130

כרטיס ביקור: אליאנה

 

אליאנה תמיד ידעה שהיא רוצה להיות מעצבת אופנה. כרטיס ביקור של מעצבת מוכשרת, שהגשימה את חלומה, מתצוגות אופנה נחשבות ועד קוו מיסחרי שמשווק לחנויות. היא כבר עשתה הכול ועוד הזרוע נטויה.  

מאת:אפרת וייס

 

רקע:

אני ילידת חיפה.

אימי היתה תופרת ב"בגד עור" ומשם נמשכתי באופן טבעי לעיצוב.

את הבגד הראשון שלי תפרתי בגיל 12.

אני בוגרת תיכון לאומניות ויצ"ו חיפה במגמת עיצוב אופנה.

אחרי הצבא טסתי ללוס אנג`לס ולמדתי בקולג` היוקרתי FIDM  (the Fashion Institute of Design and Merchandising)

עם סיום הלימודים עיצבתי 3 שנים באופן עצמאי, ולאחר מכן חזרתי לארץ והתמקמתי בתל אביב.

מאז היתה לי חנות בבן יהודה, שלאחר שנתיים עברה לכיכר המדינה.

כיום אני עובדת מהסטודיו שלי במרכז העיר, משווקת לחנויות , ומעצבת עפ"י הזמנות אישיות.

אליאנה

הליין שלי עובד בשני מישורים שונים: הראשון הוא עיצובים אישיים עפ"י הזמנות, ובו אני משתמשת בבדים מאוד איכותיים ,יקרים וטבעיים על בסיס משי, תחרות סולטיס ועבודות יד. אני מתאימה את הגזרה לגוף הלקוחה ולסגנון שלה.

המישור השני הוא הליין המסחרי יותר, אותו אני מעצבת ומשווקת לחנויות בוטיק. הקונספט שלו הוא מידה אחת שמתאימה לכולם, בגזרות נוחות, בדים נשפכים, אייטמים פונקציונליים, רב-עונתיים, שעובדים נהדר בכל מלתחה. ("מיקס אנד מטש" )

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אליאנה לובשת אליאנה               

 

פרוייקטים שהייתי מעורבת בהם:

הקולקצייה הראשונה שעיצבתי, כשחזרתי לארץ, הוצגה בתערוכת "פרט-א-פורטה" בהאנגר 11, ביחד עם עוד 13 המעצבים המובילים בארץ. זו היתה תצוגת אופנה בהפקתה של הסטייליסטית גילי סיון (מאוד מוערכת בעיני) של 20 פריטים לערך, שנלבשו ע"י דוגמניות  שצעדו על המסלול.

השתתפתי בתערוכת "60 שנות עצמאות", שבה 15 מעצבים הציגו כל אחד דגם שונה ומיוחד לכבוד חגיגות העצמאות. הנושא שלי היה ארבעת החטופים: גולדווסר, רגב, שליט וארד. עיצבתי שמלה שסימלה את הרצון לדעת מה עולה ועלה בגורלם, למה ומה המדינה עושה בשבילם.

השתתפתי בתערוכה של פלדלת בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן (הקש בדלת), ועיצבתי מיני-דלת  עם מסר חיובי ומחזק.

עיצבתי שמלה לאירוע התרמה ולתצוגת האופנה שערכה אגודת "איגי" (ארגון נוער גאה) בהפקתם של גילי סיון ומוטי רייף בשבוע האופנה הראשון מסוגו בתל אביב, והלבשתי את ארז דה-דרזנר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צלם:ארז בניסטי

 

איך נראה היום המושלם בחיי:

אני טיפוס מאוד אופטימי מטבעי, אז אני מאוד מרוצה מחיי היום יום שלי. בעקבות ההריון שלי (חודש שישי), נראה לי שלענות על התשובה הזו אצטרך להמתין לאחר שאראה את בני יוצא לאוויר העולם.  אני מרגישה שימיי יהיו יותר שלמים ומושלמים כשזה יבוא.

חוויה משמעותית:

השנה אני עוברת את החוויה הבאמת משמעותית של חיי: מצאתי את בן הזוג המתאים לי, התאהבנו, ונכנסנו להריון. חוויה מסחררת ומשנה תפיסות....

הדבר הכי טוב בעבודה שלי:

העובדה שאני יכולה לעשות את הדברים מתוך חשק עיצובי בזמן שלי, בצורה עצמאית.

הדינאמיות והגיוון בעבודה: כשלקוחה מרוצה משמלה שעיצבתי, במיוחד בשבילה, וכשיש ביקוש בחנויות לסחורה שאני מעצבת, הסיפוק.

מוסיקה :

מגוונת מאוד. אוהבת כמעט כל ז`אנר, והבחירה תלויה במצב הרוח. יש תחנת רדיו אינטרנטית שאני מכורה לה, jango, זהו נגן של מיקסים שנבחרים עפ"י בחירה אישית של המאזין. מומלץ בחום.

מה יש לי בארון הבגדים:

בגדים מהקולקציה שלי, בגדים שאני מעצבת ותופרת לעצמי, והשלמות של ג`ינסים וסריגים למיניהם. יש לי ג`ינס של ליוויס, אולד סקול, שאני מטורפת על הגזרה שלו.

מה מומלץ בארון הבגדים ומה בהחלט לא מומלץ:

בייסיק (בסיס) היא מילת המפתח, כי זה מציל את המלתחה ואת האאוטפיט בכל פעם מחדש. לדאוג שיהיו תמיד גופיות, חצאיות, מכנסיים, חולצות וז`קטים שאין להם עונה, ותמיד אפשר ללבוש ולהשלים עם כל אייטם אחר.

לא מומלץ: להתחכם ולקנות אייטם כיוון שהוא טרנדי או נראה טוב על המדף בחנות. זה לא תמיד מתאים לרוח האדם.

הכי מצחיק אותי:

כשנכנסת באחד מחברי או קרובי רוח שטות והוא/היא מדבר/ת שטויות!

הכי מפחיד אותי:

פדופילים שמסתובבים חופשי.

הכי מאתגר אותי:

להמשיך להתפתח ולעצב קולקציות חדשות כל הזמן.

מה אעשה כשאפרוש:

אמשיך לעצב להנאתי, לסביבה הקרובה שלי, ואטייל בעולם.

מנטרה:

לזכור את נקודת ההתחלה שלך, ולהמשיך ללכת קדימה!

דירוג:
12345
קולות: 130
ספרו לחברים: