03/01/2012 12:180140

הגל שלא נגמר: יהונתן פלטשר

 

הוא רק בן 23, וכבר הספיק לטייל ולחיות מעבר לים, לגלוש כמעט על כל גל אפשרי, ללמוד וללמד יוגה, מדיטציה, לטפל במסאג`ים, ולכתוב ספר! כרטיס ביקור על בחירותיו האלטרנטיביות ועל האומץ חסר התקדים  של ילד שהקסים וכבש את עולם הגלישה המקומי.

מאת:אפרת וייס 

רקע:

נולדתי בבאר יעקוב.

בגיל 14 טסתי עם המשפחה לקוסטה ריקה לטיול גלישה ראשון, ונשארתי עוד שבועיים לבדי.

ההתנסות גרמה לי להבין שאני מאוהב בגלישה וזה מה שנועדתי לעשות, אך מכיוון שאין גלים בארץ, הבנתי שאחפש אותם מעבר לים. החלטתי באותו הרגע שאני עוזב את בית הספר, ולאחר שהייתי חסר מנוחה במסגרת הלימודית והתעמתתי עם המשפחה, עזבתי הכול בגיל 15 וטסתי עצמאית לסרי לנקה. משם המשכתי (בגיל 16) לאיים הקנאריים, לאחר מכן שנה במקסיקו, ואחרי אינדונזיה, חזרתי לארץ ולקחתי קורס מורים ליוגה אינטנסיבית במשך חודש.

בפעם הראשונה בחיי, ובעקבות הקורס, טסתי לבהאמס, בידיעה שאין שם גלים פיסיים, ולמדתי לגלוש על גלים של מחשבות. תוך כדי מהלך חיי החוויתיים כתבתי ספר שיוצא בימים אלו במהדורה שניה, ועוד מספר שבועות יהיה ניתן לרכוש אותו ברשת סטימצקי, צומת ספרים ורשת חנויות הגלישה של בילאבונג.

כיום אני בן 23, בוגר האוניברסיטה של החיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יהונתן רוכב בתוך צינור בפורטו אסקונדידו  ועל גל במכסיקו

 

 

על הספר:

"הגל שלא נגמר" הוא ספר שנכתב מהבטן, מהראש ומהלב, עם מעט בושה וללא חיסכון במילים.

הספר לוקח אותנו למסע הרפתקאות של ילד שמוצא את עצמו גולש ומטייל מסביב לעולם לבד מגיל 14. הספר בא להגיד שאפשר גם בדרך אחרת.

איך נראה היום המושלם בחיי:

שאלתי את עצמי את השאלה הזאת הרבה פעמים... ויש הרבה גרסאות למה שיכול להיות יום מושלם בשבילי. קצת גס מדי לכתוב על ההתעוררות, אבל אחרי שקמתי מהמיטה אוכל ארוחת בוקר מלאת פירות, שיבולת שועל, ועוד דברים טובים שייתנו לי אנרגיה לגלים המושלמים של אינדונזיה. כן, היום המושלם שלי מתחיל באינדונזיה, עם כל חבריי הגולשים מישראל. הים כחול וצלול, הגלים מושלמים, יוצרים צינור מושלם ככה שהמים מכסים אותי מלמעלה ומלמטה, דגי הטוקי והדולפינים שוחים ומשגיחים עליי מקרקעית המים, בזמן שאני בתוך הצינורות הדולפינים מתחת לרגליי מחייכים וקורצים לי. כל צינור מרגיש כאילו אני ברחם של האוקינוס במשך ימים רבים. כשכל אחד מהחברים יוצא מהצינור כל החברים צועקים ומפרגנים אחד לשני מרוב אושר ואהבה לים. וואו רק התחיל היום וכבר כל כך הרבה... המשך היום בתמצות, אני מוצא את האחת, האחת שאוהבת אותי ותמיד אהבתי, אני מוצא את בת הזוג שלי, ואנחנו מתחתנים על המקום! בזמן האורגזמה הטנטרית הכפולה של שנינו אנחנו מתגלגלים ולוחצים בטעות על שלט הטלוויזיה, (כנראה שאנחנו בבית שלה, כי אצלי אין טלוויזיה בחדר) אנחנו שומעים שמודיעים בטלוויזיה על החלטת שלום בין כל האומות, וכולם מתאחדים למטרת אהבת חינם, ונוטשים את האגו, הגאווה והרצון להיות כוחניים ועשירים. האומות הגדולות סוף סוף מתאחדות לסיים את הרעב מסביב לעולם. אחרי ההזיה (הלוואי וזה לא הזיה, אבל וואלה המצב קשה בעולם, אי אפשר רק לחלום על זה? כאן בכתבה? תחלמו על זה גם. אומרים שחלומות מתגשמים...) אנחנו הולכים לישון, עבר עלינו הרבה היום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חוויה משמעותית:

גיל 18, פעם שניה במקסיקו. אני כבר לא ילד, וחייב להוכיח לעצמי שאני יכול להיכנס לגלוש גם בגלים הגבוהים ביותר. אני נכנס לבד בים של חמש מטר, ואחרי 40 דקות אני סוף סוף תופס את הגל הגבוה והמסוכן ביותר שתפסתי כל חיי. שרדתי במזל באותו יום, ומפחיד אותי לחשוב על זה לפעמים, אבל הבנתי משהו באותו יום. זה הכול בראש שלנו. סיפור מלא של 3 עמודים על הגל הזה תמצאו בספר שיוצא בקרוב לחנויות הספרים.

הדבר הכי טוב בעבודה שלי:

שאני לא באמת עובד... סתם, שאני מטפל או מלמד מסאג`ים, אני מתמלא ועושה מדיטציה בעצמי, ככה גם כשאני מלמד או מתרגל יוגה. כל שעה שאני עובד, אני גדל, לומד עוד על עצמי וגורם לאנשים להרגיש טוב יותר, שזה הכי הרבה שאני יכול לבקש.

הייתי מתחלף עם:

אלאדין

ספר/סרט/מוסיקה :

חייב לתת פה עוד פוש פרסומי לספר... "הגל שלא נגמר", חפשו בפייסבוק.

Promise Land – סרט גלישה דוקומנטארי חדש מבית היוצר של surfing for peace

במוסיקה אני מאוד דינאמי, בגדול שנות החמישים, שישים ושבעים, כמו כן בלוז.

סטיבי ריוואן הוא גיטריסט נערץ, וכיוון שאני מנגן על גיטרה חשמלית, אני מאזין לו ושואב ממנו השראה.

מה יש לי בארון הבגדים:

הרבה חולצות ומכנסיים לבנים לעבודה, ועוד מבחר גדול של בגדים שחברים שונים ואח שלי מביאים לי. וכמובן, הרבה חולצות מהספונסר ביגוד שלי ג`ינג`י ועוד כמה חולצות עם דבורה חמודה עליהן,  מהספונסר שלי לגלשנים, חני.

פרויקטים עתידיים :

לארגן טיולי גלישה מאורגנים לחו"ל, להמשיך לטייל ולגלוש, להוציא עוד ספר, ולהיות שותף/לעשות דברים משמעותיים שישנו וישפיעו לטובה על סדרי עולם.

נתינה לקהילה :

אני מאמין שאנחנו צריכים לעשות טוב בכל הזדמנות שאנחנו מקבלים, אך אם זאת, אני מרגיש שאני לא נותן מספיק לקהילה. באמת... תודה על ההערה הבונה.

הכי מביך אותי:

הנשיקה הראשונה

הכי מפחיד אותי:

הנשיקה הראשונה

הכי מאתגר אותי:

הנשיקה הראשונה

מה אעשה כשאפרוש:

אתחיל מחדש

הכי רוצה להיות ב...

בתוך צינור מושלם של הגל בחוף פייפליין בהוואי

מנטרה:

Day by day, in every way, I’m getting better and better

 

דירוג:
12345
קולות: 140
ספרו לחברים: