26/12/2011 12:540164

עצבים משתוללים בגופך, איך מונעים ריב עם בן זוגך?

 

אתם באמצע ריב ומרגיש לך שאת חווה גסיסה איטית. הצבע הדומיננטי של פניו הופך לאדום, בעוד שאוזנייך התברכו בעשן של קיטור. איך עוצרים את הקרב לפני שהוא הופך למלחמה?

מאת: שונית וייסנברגר.

"אני לא יכולה לסבול אותו יותר, כל הזמן מתווכח ורב על שטויות" מלי אומרת לי במרמור עז, בעוד שרגליה הולכות במעגלים בסלון ביתי. היא ממשיכה לומר, "אז אמרתי לו שיתקשר יותר, נו אז?". הרי כולנו מסכימים בפה מלא שזוהי לא סיבה לריב. כדי לחסוך התקפי לב בגיל מוקדם, כאבי ראש, תסכול רדיקלי, וכמובן התעמרות אחד בשנייה, ניתן לפתור זאת בכמה דרכים.

גבר סיסי – נכון שישנם הטוענים שנשים זה עם קשה, הלו! רדו מהאולימפוס! ישנם גברים קשים הרבה יותר. אם את מודעת לכך ומקבלת זאת, תפעלי בהתאם. הוא נעלב ממך? פונה אלייך ממקום פגוע (למרות שהסיבה אינפנטילית ורדודה), אך במקביל מגיב בצורה היסטרית? תהיי את הצד הרגוע, תתעלמי מהמילים והעצבים. הרי ברור שזהו עניין רגעי. תשמעי לכל מה שיש לו להגיד ותעני ברכות וחמימות. אדישות לא תועיל כאן אלא רק תחמיר את המצב, כי בסופו של דבר הוא בסך הכל זקוק לך ולהקשבה שלך.

"אני מודע לזה שאני בחור קנאי. לפעמים יותר מדי. אבל צליל מבינה אותי, היא כמעט אף פעם לא מתעצבנת. מספיק לי שהיא מהנהנת עם הראש ומחייכת אליי. זה מרגיע אותי" (חזי, 29)

אגו מניאק – את באמצע ויכוח רצחני עם בן הזוג שלך, הוא אומר מילה מסויימת שפגעה בך. את לא מבינה מהיכן זה צץ, הרי דיברתם על נושא אובייקטיבי. את אומרת שנפגעת והוא מגיב באופן סרקסטי? תבליגי, תחייכי וברגע העכשווי תעבירי זאת הלאה. לאחר זמן מסוים (שירגיש לך שהאווירה רגועה ופחות מתוחה) תעלי זאת בפניו. לא לשכוח! עד הרגע שבו את מדברת איתו על כך, אל תעשי פרצופים חמוצים ותפעלי בגישה של פולניה שמחכה בפינה. הגרוע מכל הוא שתאגרי, תשמרי בבטן ולא תאמרי לו מה על ליבך. את תתפוצצי בסוף ושניכם תסבלו מחוסר הוודאות (עצב ועצבים מוקרנים כלפיי חוץ, גם אם את לא מעלה זאת במילים ובצרחות). תאמרי לו ברוגע ותנסי לנסח זאת במילים הנכונות, תציגי זאת בצורה שבה הוא יבין שאת מודעת לכבוד שיש לו אליך.

"כשאני וחלי היינו ביחד, היא אף פעם לא אמרה לי מה מפריע לה. רק זכור לי שהיא הייתה אליי קרה ולא הבנתי מה קרה. ניסיתי לשאול והיא טענה שכלום. אחרי כמה ימים של קפיאה, היא הייתה משתחררת, אני חי בתסכול מתמשך" (דני, 30)

סנקציות מתאימות לילדים – מבחינתך הוא עבר כל גבול. למרות שזו אחת הפעמים הבודדות שאיחר, לא התקשר בזמן, לא שלח סמס או שכח שהיום אתם שמונה חודשים. הוויכוח החל, הוא מנסה להבין אותך ולומר לך שישתדל שזה לא יקרה שוב, בעודך חושבת שאם זה קרה עכשיו אז זה יכול לקרות שנית. הפתרון שעולה במוחך הוא: עונש!. נראה לך הגיוני? אל תהיי קשה. תמנעי מעצמך התעסקות לא בריאה במקרים ומצבים לא מהותיים. כפי שזה קרה לו זה גם יכול לקרות לך. תתעסקי בעיקר. תדרשי פיצוי (מיני?) הולם וכמובן שהוא יענה בהסכמה. השאיפה שלו היא לרצות אותך, הוא אוהב אותך.

"כשהייתי מאחר לחני היא הייתה מתעצבנת, הייתי מתעצבן על זה שהיא מתעצבנת. מה הקטע? לא חבל לריב וליצור זכרונות לא טובים בקשר בגלל שטויות? (חן, 29).

דירוג:
12345
קולות: 164
ספרו לחברים: